ישנו מדרש מרתק הקשור לפסוק בפרשת שופטים, המתאר את ההליך שיש לנקוט כאשר מתעוררת שאלה הלכתית קשה במיוחד
"כי ייפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם, בין דין לדין ובין נגע לנגע... דברי ריבות בשעריך..."
"כי ייפלא ממך דבר למשפט — בין דם לדם, בין דין לדין ובין נגע לנגע, דברי ריבות בשעריך — וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך." (דברים י"ז, ח')
ברובד הפשוט, הפסוק מתייחס למקרים שיש להביאם בפני הסנהדרין בירושלים כדי לקבל הכרעה מחייבת וסופית
אולם המדרש מפרש את הפסוק באופן שונה. המדרש, המובא על ידי רבי חיים ויטאל בשם האר"י, מתאר שיחה בין מלאכי השרת לבין הקב"ה בעת חורבן בית המקדש
המלאכים שואלים שאלה נוקבת: כיצד ייתכן שהחורבן היה כה מוחלט? האם התורה עצמה אינה מלמדת אותנו מידת רחמים
"בין דם לדם" — התורה מצווה לכסות בעפר את דמו של בעל חיים שנשחט, ובכל זאת דמם של בני ישראל נשפך כמים
"בין דין לדין" — התורה אוסרת לשחוט בהמה ואת ולדה באותו יום, ובכל זאת המלך צדקיהו ובניו נהרגו יחד
"בין נגע לנגע" — כאשר בית נגוע בצרעת עומד להיהרס, יש להוציא תחילה את תכולתו כדי להצילה מן ההרס. ובכל זאת בית המקדש עצמו נחרב יחד עם כליו היקרים
היכן, שואלים המלאכים, היא מידת הרחמים האלוקית
תשובתו של הקב"ה מטלטלת. ההסבר נמצא במילים הבאות בפסוק: "דברי ריבות בשעריך" — הייתה מחלוקת בתוך השערים שלכם. הפילוג הפנימי נעשה כה עמוק ונרחב, עד שערער את היסודות עצמם שעליהם עמדה האומה
המדרש אינו אומר שכל מחלוקת היא דבר שלילי. היהדות תמיד העריכה את כוחו של הוויכוח. דפי הגמרא בנויים על מחלוקות מכבדות, והבדלים אמיתיים בדעות הם לעיתים קרובות סימן לחיי תורה תוססים וחיוניים
הסכנה מתחילה כאשר מחלוקת הופכת לעוינות; כאשר אנו מפסיקים להתווכח על רעיונות ומתחילים לשפוט בני אדם; כאשר אנו שוכחים שמי שרואה את העולם אחרת מאיתנו הוא עדיין אחינו או אחותנו
התורה אינה מבקשת מאיתנו לחשוב באותה צורה. היא מבקשת מאיתנו להישאר עם אחד גם כאשר אנו חושבים אחרת
זהו מסר חשוב בכל שלב בתולדות העם היהודי. בקהילות תמיד יהיו מגוון של אישיוּיוֹת, נקודות מבט וסדרי עדיפויות. המבחן האמיתי אינו השאלה האם יתגלעו חילוקי דעות — הם יתגלעו בהכרח — אלא האם נאפשר להם להפוך ל*"דברי ריבות בשעריך"*, לסוג של עימות שמפרק קהילה מבפנים
המדרש מזכיר לנו שעוצמתו של העם היהודי אינה נובעת מאחידות, אלא מהיכולת שלנו לשמור על כבוד הדדי, על מטרה משותפת ועל דאגה כנה זה לזה — גם כאשר אנו חלוקים בדעותינו
שבת שלום
